כשכוש בזנב

 

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בפירוש שפת גופם של כלבים היא שכלב המכשכש בזנבו הוא בהכרח שמח וידידותי. בעוד שחלק מכשכושי זנב אכן מתקשרים עם שמחה, אחרים יכולים להתקשר לפחד, חוסר ביטחון, אזהרה וסוג של התלבטות לגבי צורת התגובה לגירוי שממול. עוד חשוב לציין שבכדי לפרש נכונה את משמעות הכשכוש עלינו להסתכל על כל שפת הגוף של הכלב ולא רק על הזנב.

 

כשכוש בזנב מקביל במידת מה לחיוך האנושי שכן הוא עולה בעיקר בסיטואציות חברתיות מול אנשים אחרים, כשם שכלבים מכשכשים בעיקר לנוכח כלבים או אנשים אחרים. עם זאת חלק מהחיוכים קורים גם לא בנוכחות אנשים אחרים למשל שאנו נזכרים במשהו מצחיק, כשם שחלק מהכשכושים קורים במנותק מסיטואציות חברתיות למשל שהכלב מריח ריח של כלב אהוב ומוכר. אצל בני אדם, חיוך לא תמיד מסמל שמחה (כמו אנשים שמחייכים ממבוכה) כשם שאצל כלבים כשכוש בזנב יכול לסמל רגשות אחרים.

 

כדאי לציין שישנם כלבים קצוצי זנב שכתוצאה מכך שאין להם זנב התקשורת שלהם לעיתים בעייתית. בעיה נוספת היא שבעלי כלבים יכולים להתקשות לזהות את שפת גופם ולכן עליהם להתרכז בסימנים האחרים שהכלב נותן.

כאשר מנסים להבין את משמעות הכשכוש, מסתכלים על שני אספקטים עיקריים שהם התנועה ומיקום הזנב. ניתן להבחין בין כמה סוגי כשכושים בולטים:

 

כשכוש שמח- תנועת הזנב מהירה ובקשת רחבה וגבוהה, שפת גוף נינוחה ומשוחררת פה פתוח (סוג של חיוך),אוזניים רפויות.

כשכוש דרוך או מתוח- הזנב נע בקשת קצרה בתנועה איטית ויחסית מאוזן לגוף ונוקשה. זהו כשכוש שאינו דומיננטי ואינו כנוע. שפת הגוף נוקשה, פה סגור ומתוח, אוזניים זקופות.

כשכוש לפני פעולה- הזנב נע תנועות מהירות בקשת קצרה. זהו כשכוש שאומר שהכלב כנראה הולך לרוץ או להלחם. כאשר הזנב מורם גבוה לרוב מדובר באיום ממשי על הצד השני. שפת הגוף נוקשה, פה סגור ומתוח, אוזניים זקופות, כל מנח הגוף מוטה קדימה. ככל שהאיום גובר יכולים להתווסף סימנים כמו גרגורים וחשיפות שיניים.

כשכוש כנוע או מפוחד- הזנב נע במהירות רבה כאשר הוא שמוט בין הרגליים. שפת גוף נוקשה, הגוף כולו מכונס בתוך עצמו, אוזניים משוכות לאחור. לרוב ילווה בסימני הרגעה נוספים כמו הנמכות ראש, ליקוקי שפתיים, הפניות מבט ועוד.

 

יש לקחת בחשבון שהסימנים משתנים מעט בין גזעים מאחר והמנח הטבעי של הזנב הוא שונה (אצל בורדר קולי למשל הזנב יושב נמוך וכמעט בין הרגליים אך אין זה אומר שהם חוששים).

 

מחקרים מהשנים האחרונות הוסיפו פרשנויות חדשות לכשכושי הזנב. נמצא כי כאשר כלבים מכשכשים בזנבם יותר לכיוון צד ימין של גופם, כאשר הם רואים מישהו או משהו כלפיהם יש לכלב רגשות חיוביים בעוד שהכשכוש נוטה יותר שמאלה למראה מישהו או משהו כלפיו יש להם רגשות שליליים.

 

הסבר לתופעה המעניינת אפשר למצוא במוחם של הכלבים כאשר עושים הקבלה למוח האדם (כמו גם אצל קופים ועוד חיות רבות). אצל בני אדם, הצד השמאלי של המוח כפי שהוכח במחקרים רבים מקושר עם רגשות חיוביים כמו אהבה, רוגע ותחושת ביטחון וסימנים פיזיולוגיים של רוגע. צד ימין לעומת זאת מתמחה בהתנהגויות כמו נסיגה,מנוסה ובזבוז אנרגיה שמתקשרות עם רגשות של פחד ודיכאון וסימנים פיזיולוגיים של לחץ. מאחר והצד השמאלי של המוח אחראי על חלקו הימני של הגוף והצד הימני של המוח אחראי על החלק השמאלי של הגוף, פעילות בצד אחד של המוח מתבטאת בתנועה בצידו השני של הגוף. כך למשל אצל בני אדם נמצא כי השרירים בצד ימין של הפנים נוטים לשקף שמחה (המוח השמאלי) בעוד שרירים בצד שמאל של הפנים נוטים לשקף חוסר שביעות רצון (המוח הימני).

 

ניתן לראות אם כן שיש בכשכוש זנב הרבה יותר מהנראה לעין ואי אפשר להסיק על כלב שהוא שמח רק משום שהוא מכשכש בזנבו. יחד עם תנועת הזנב והמנח שלו מגיעים עוד סימנים רבים המרמזים על מצב רוחו וכוונותיו של הכלב ויש לנתחם כמכלול ולא כל אחד בנפרד.