חרדת נטישה

 

חרדת נטישה היא תופעה לא פשוטה ודי נפוצה אצל כלבי בית. בכדי להבין את התופעה אנסה קודם כל להגדיר אותה בצורה ברורה.

 

בניגוד לפחד רגיל שהינו תגובה נורמאלית לסכנה או איום אמיתיים ממקור חיצוני, החרדה היא פחד הרבה יותר עמוק (או דאגה רבה) ממה שעומד להתרחש כאשר אין גירוי חיצוני מוגדר הנראה לעין (מה שהופך את ההתמודדות לקשה יותר). ההבדל העיקרי בין השניים הוא שחרדה היא חוסר נעימות מתמשכת ותגובת פחד היא חדה ומהירה. גם בחרדה יש רמות הנעות בין אפיזודות קצרות (כמה שעות ואפילו כמה ימים) לבין חרדה כרונית מתמשכת.

 

אם לשייך זאת לעולם הכלבים, כלב מפחד למשל שהוא שומע רעשים מוזרים מחוץ לבית וכתגובה הוא יכול לנבוח. כלב שסובל מחרדת נטישה אינו מפחד מגירוי ברור כמו רעש מחוץ לדלת אלא מעצם ההישארות לבד בבית והניתוק מהבעלים. 

חרדת נטישה מופיעה ברמות שונות אצל כלבים שונים. אני מאמין שכמעט כל כלב חווה מעט חרדה כאשר בעליו עוזב את הבית (כמה פעמים הסתכלו עליכם בעיני עגל?), אך רוב הכלבים מגיבים בצורה סתגלנית ומצליחים להרגיע את עצמם תוך זמן קצר. הכלבים שלא מצליחים להרגיע את עצמם חווים רמות שונות של פחד וסטרס.

 

כאשר אנו באים לאבחן חרדה בכלב אנו צריכים לבדוק ראשית מה המערכת יחסים בינינו לבין הכלב וכיצד הכלב מתנהג כאשר הוא נמצא לידנו. שנית, עלינו לבדוק כיצד הכלב מגיב כאשר אנו עוזבים את הבית ואיך הוא מתנהג בהעדרנו (רצוי בעזרת מצלמת וידאו).

 

בחלק מהמקרים הבעלים מתנהלים בצורה תקינה עם הכלב, אך בכל זאת הכלב מראה סימני חרדה, זאת מאחר וישנם כלבים שנולדים עם קוד גנטי של תלותיות וחוסר ביטחון. במקרים אחרים דווקא התנהלות הבעלים עם הכלב היא זו שמזינה את התלותיות והחרדה. כך למשל בעלי כלבים שמהרגע שנכנסים הביתה ועד הרגע שיוצאים ממנו מפנים את מירב תשומת הלב לכלב, מפתחים תלות מאוד חזקה של הכלב בהם ובעצם לא מאפשרים לו להתנהל לבד וללמוד להעסיק את עצמו. ברגע שמקור התעסוקה העיקרי של הכלב יוצא מהדלת, התלותיות משחקת תפקיד והכלב נכנס למצב של חרדה. רמת החרדה משתנה בין כלבים ובמקרים הקשים ביותר היא יכולה להיות כרונית, כלומר היא מלווה את הכלב כמעט כל הזמן, גם כאשר הבעלים נמצא לידם (יש חשש מהרגע שהוא ילך).

 

דרך טובה להתמודדות עם תופעה כזאת היא עבודה נכונה עם הכלב עוד בשלב הגורות. אם אתם שמים לב שקשה לכלב שלכם להישאר לבד בבית, זה הרגע לפעול. במקרים רבים, גורים שהראו קשיים קלים בעזיבת הבעלים (בכי קצר, מעט הרס), מפתחים בבגרות חרדת נטישה. לפעמים אין התייחסות של הבעלים לסימנים שהכלב נותן לו והבעיה חולפת מעצמה. במקרים אחרים ההתעלמות של הבעלים לא מועילה ואף מחמירה את הבעיה. אם שמתם לב לסימנים מסוימים אל תחכו שהם יעברו מעצמם וקחו אחריות על טיפול בתופעה. טיפול בגיל צעיר הוא פשוט יותר ויכול לחסוך הרבה בעיות בעתיד.

 

ניתן לזהות חרדת נטישה בגורים על ידי סימנים כמו כניעה מוגזמת (הכלב מקטין את עצמו), יבבות מלוות בליקוקים מוגזמים באינטראקציה עם הבעלים, התנהגות גורית קיצונית (יותר מהנורמה) ועוד. בבוגרים הסימנים הם שונים כמו לחץ וקרבת יתר לבעלים כאשר זה מתארגן ליציאה מהבית, אכילה ושתיה רק שהבעלים חוזר הביתה, שמחה מוגזמת כאשר הבעלים חוזר, הצמדות לבעלים בבית ובחוץ, בכי ויללות גם כאשר הבעלים נמצא בתוך חדר בבית ואין לכלב אפשרות להגיע אליו ועוד. ישנם סימנים שמופיעים כאשר הבעלים לא נמצא כמו ריור מוגבר, בכי ויללות בלתי פוסקות, ליקוק וכרסום עצמי (לרוב את כפות הרגליים), שלוליות שתן וצואה ברחבי הבית, הרס בעיקר בדלת היציאה ועוד. 

לא כל הסימנים מופיעים תמיד אצל כל כלב ועל כן לא תמיד פשוט לזהות שמדובר בחרדת נטישה. ברגע שהצלחנו לזהות השינוי הראשון שעלינו לעשות הוא בעצמנו. נתחיל בכך שעם עד כה התייחסנו לכלב בכל שנייה שאנחנו בבית, נתחיל לבנות (בהדרגתיות כמובן) תחושה של נפרדות. דבר נוסף וחשוב ביותר בעבודה מול כלבים עם חרדת נטישה הוא להפוך את דפוסי היציאה שלנו מהבית לדבר מתגמל. כלבים מזהים בקלות את כל ההרגלים שלנו, וכך גם הם מזהים שלפני שאנחנו יוצאים מהבית אנחנו מתחילים להתלבש, נועלים נעליים, לוקחים את הטלפון, הארנק והמפתחות ויוצאים. רק לראות את כל רצף הפעולות הזה גורם לעלייה משמעותית של סטרס אצל הכלב שכן הוא יודע שבסופן תגיע עזיבה של הבעלים את הבית. תארו לכם שתבצעו את כל רצף הפעולות הזה ובסופו תישארו לשבת על הספה ותפתחו את הטלוויזיה. הכלב המבולבל יסתכל עליכם ולא יבין מה קורה. חזרה על פעולה כזאת יכולה להקל על כלב את הסטרס שבהתארגנות ליציאה (מאחר ולא תמיד הבעלים יוצא מהבית בסופה). דרך פעולה נוספת היא תרגול של פקודת "השאר" תוך כדי התרחקות מבוקרת (כחלק מפיתוח הנפרדות עליה דיברנו קודם). אנו נרצה להגדיל עם הזמן את המרחק שלנו מהכלב תוך כדי שהוא מצליח להשאיר את עצמו רגוע. דבר נוסף שיכול לעזור לכלב להרגיע את עצמו הוא מקום מתוחם אותו נבנה כ- safe spot  של הכלב, אליו יוכל ללכת בכל פעם שירגיש חרדה. חשוב לציין שישנם מקרים בהם כלוב יכול גם להוות סכנת פציעה לכלב עם חרדת נטישה, לכן יש להרגיל לכלוב כמו שצריך ולוודא שהכלב נהנה בפנים ובאמת מרגיש בטוח.

 

ישנם מקרים קיצוניים יותר שמצריכים התערבות תרופתית בנוסף להתערבות ההתנהגותית. במקרים כאלה רמת החרדה היא כל כך גבוהה שכמעט בלתי אפשרי לתקשר עם הכלב וללמד אותו את ההתנהגויות הנ"ל.

 

אם כן חרדת נטישה היא נושא מורכב מאוד, ובעלי כלבים נדרשים להשקיעה השקעה גדולה מאוד ולעשות שינויים לא קלים בשגרת היומיום שלהם. דרכי ההתמודדות שהעליתי כאן הן לא פשוטות ומצריכות ליווי של מטפל התנהגותי בכלבים בעיקר משום שהתנהלות לא נכונה יכולה לגרום ליותר נזק מאשר תועלת.

 

זיהיתם רמזים לחרדת נטישה? פנו אלי עוד היום כדי שאוכל לעזור לכם באבחון.

מני מאייר – אילוף כלבים מקצועי.

054-6515174

  • Facebook Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Instagram Social Icon

 כל הזכויות שמורות למני מאייר - אילוף כלבים מקצועי 2015 ©