כלבי המדבר בעיר הגדולה
ישנה סברה שכלבים כנענים שמרו על מחנות ועדרים של בני ישראל לפני יותר מ-2000 שנה. עם פיזורם של בני ישראל על ידי הרומאים חיפשו כלבים אלה מקום מקלט לברוח אליו ומצאו אותו בנגב. רובם נשארו לא מבויתים על אף שמעט הצליחו למצוא בית אצל הבדואים שהשתמשו בהם לשמירה על העדרים והמחנות.
כלבים רבים שמגיעים היום לעמותות ברחבי הארץ התחילו את חייהם במדבר. לרוב מדובר בצאצאים של הכנעני או של הסלוקי המצרי והכלאות שלהם עם עוד כמה גזעים. מדובר בכלבים חזקים ועמידים שהצליחו לשרוד תנאי מדבר קשים במשך אלפי שנים. הם זריזים מאוד, בעלי יכולות תמרון מרשימות ויכולים לכסות שטחים במהירות רבה. הם ניחנים בערנות וריאקטיביות העוזרות ביכולות השמירה הטובות שלהם.
בהרבה מקרים כלבים אלה מאומצים על ידי משפחות הגרות בערים גדולות ברחבי הארץ. כאשר הם יוצאים מהעמותה/מכלאה, רובם פוגשים לראשונה בחייהם את חיי העיר העמוסים והרועשים. משאיות, מכוניות, אופנועים ואמבולנסים מחרישי אוזניים, ריכוזי אנשים גדולים, מטוסים ואופניים הם רק חלק מהגירויים שכלבים אלה חווים לראשונה בחייהם. בעוד שחלקם מצליחים להתמודד עם הצפת הגירויים שבעיר הגדולה, אחרים פשוט לא מצליחים להתרגל לנוכחותם והופכים להיות מפוחדים ואפילו היסטריים בכל יציאה מהבית. אותם כלבים חזקים ששרדו את המדבר על כל תלאותיו יכולים לפחד מאופנוע או אפילו מאופניים כאילו היו הסיוט הכי גדול שלהם.
חישבו לרגע על עצמכם כאשר אתם הולכים ברחוב וקוראים למשל מסרון בטלפון בזמן שמסביבכם יש מאות אנשים ורכבים. רובנו לומדים עם הזמן לסנן את הגירויים הלא רלוונטיים סביבנו כך שנוכל להתרכז בדבר מסוים אפילו בסביבה פעילה ורועשת. עכשיו דמיינו שלא הייתם מסוגלים לסנן את אותם רעשים וכל רעש או תנועה סביבכם היו מציפים אתכם. אם תצליחו לדמיין אולי רק תתחילו להבין מה עובר על חלק מאותם כלבים.
בעבודתי עם כלבים יצא לי להיתקל בלא מעט כלבים שלבעליהם קשה לצאת איתם לטיול מאחר והם נורא מפחדים מכל גירוי לא מוכר ברחוב. ברוב המקרים היה מדובר בצאצאים של כלבי מדבר ובכלבים שדווח כי נמצאו בנגב. כשהתחלתי לחקור את הנושא גיליתי יותר ויותר מקרים של כלבים כאלה שמקורם במדבר. בעוד שרבים נוטים לאבחן כלבים כאלה כסובלים מ ADD (הפרעת קשב וריכוז), אני סבור כי פשוט מדובר בתסמונת "כלבי המדבר בעיר הגדולה". אלו כלבים שלא מצליחים להתמודד עם הצפת הגירויים שאליהם מעולם לא נחשפו. אם היינו לוקחים ילד קטן ושמים אותו באמצע עיר סואנת, סביר להניח שגם הוא היה מפחד מאוד. גם אם היה מצליח להתגבר לאחר זמן מה על הפחד הוא עדיין היה עובר תלאות רבות בדרך שלבטח היו משאירות לו צלקת רגשית. כך גם כלבי המדבר, שחלקם מצליחים להתמודד במידת מה, בעוד אחרים סובלים כל חייהם.
כיום כאשר אני מגיע לעבודה עם כלבים חששניים אני קודם כל בודק מהיכן הגיעו. פעמים רבות אני אכן מגלה שמדובר בכלב שהגיע מאזור מדברי בארץ. עם זאת, חשוב לציין שמקרים של חששנות ופחדים יכולים לנבוע מהרבה סיבות והם אינם נחלתם הבלעדית של כלבי המדבר, אך הטיפול בהם הוא זהה – חשיפה איטית ומבוקרת בשילוב של הרבה אוכל בכדי להביא לשינוי רגש בסיטואציות מאיימות ומלחיצות.
במקרה של כלבי המדבר שלא נחשפו מעולם לאותם גירויים, יהיה זה נכון להתחיל חשיפה מאוד איטית ממרחק גדול ובעוצמה נמוכה לכל גירוי בנפרד. השאיפה שלנו היא לשנות את הרגש השולט בכל אותם אירועים שהוא הפחד, לרגש הרבה יותר נעים ורגוע. למי שגר במרכז או דרום תל אביב למשל, באזורים עמוסים מאוד, סביר שיהיה קשה לעזור לכלב להתגבר על הבעיה מאחר וכמעט בלתי אפשרי למצוא פינות שקטות ולעבוד על גירויים בנפרד וממרחק בסביבה כל כך עמוסה. במקרים כאלה מומלץ לבעלי כלבים לעבור דירה למקום שבו יהיה ניתן לעשות לכלב חשיפה מבוקרת ללא הצפה תמידית. כדאי מאוד לעבור דירה גם בשביל הכלב (כי הרי הוא בן משפחה לכל דבר), כי כאשר הכלב סובל גם הבעלים סובלים ולהיפך.
ישנם מקרים קיצוניים בהם הפחד הוא תהומי והכלב אינו מסוגל לקיים שום שגרת חיים. בחלק ממקרים אלה יש צורך להשתמש בכדורי הרגעה בכדי שיהיה ניתן לעבוד עם הכלב על חשיפה לגירויים. הכדורים עוזרים לכלב לעשות את אותו סינון גירויים שאינו מצליח לעשות בלעדיהם. כך, במצב רגוע יותר, ניתן לבצע חשיפה לגירויים ספציפיים מבלי שהכלב יהיה מוצף על ידי גירויים אחרים.
כלבי המדבר ששהו אלפי שנים במחיצת עצמם נמצאים כעת בפתח דלתנו ועלינו להיות רגישים וסבלניים לשינוי האדיר שהם צריכים לעשות במעבר מהחיים במדבר לחיים בעיר.