מדוע בחרתי לאמן כלבים ללא ענישה

לפני כמה שנים אימצתי לעצמי כלבה מתוקה וקראתי לה לולה. היא הייתה רק בת חודש וחצי וכבר היינו מאוהבים. השקעתי בה המון, קניתי לה כל מה שצריך וגם עשינו הרבה טיולים יחד. רוב הזמן הכל היה מושלם.

בשאר הזמן לא ידעתי מה לעשות עם גורה אנרגטית שהורסת את הבית וגם עושה צרכים בלי סוף. היא הייתה גם מושכת אותי הרבה בטיולים ואוכלת כל מה שיכלה למצוא על רצפת הרחוב. בסך הכל גורה די נורמטיבית ללא בעיות התנהגות חריגות. באותו זמן פחות או יותר התחלתי גם ללמוד אילוף. ניסיתי ליישם דברים שאני לומד עליה אבל עדיין היה לי מאוד קשה. הייתי גם בהשפעת סיזר מילאן ועשיתי לא מעט שטויות. לא פעם הכנעתי והצמדתי אותה לרצפה. בתוך רגעים של תסכול מצאתי את עצמי צועק עליה כאילו היא הייתה אחראית לכל אסונות העולם. היו גם פעמים בהם היא קיבלה "מכה קטנה" על האף כי עשתה משהו "לא בסדר".

אחרי כמה חודשים של מחייה משותפת עם כלבה ואהבה גדולה מאוד, התחלתי לכעוס על עצמי ועל דרך ההתנהלות שלי איתה. לא הבנתי מאיפה יוצאת כל האלימות הזאת. שמתי לב שאני כבר מתעצבן מהר מאוד וגם אם אני מנסה, איני מצליח להשתלט על הכעס. למרות הביקורת העצמית עדיין לא הצלחתי לעצור את עצמי מלכעוס עליה. ניסיתי לעבוד על עיכוב תגובה שלי אבל עדיין לפעמים הייתי מתעצבן (על שטויות כמובן). גיליתי שככל שעובר הזמן, במקום שהכל ישתפר, שום דבר לא השתנה ואני נהייתי רק יותר עצבני ומתוסכל. מבחינת התנהגות לא הצלחתי למנוע את כל הדברים עליהם כעסתי, אבל זה לא מנע ממני להמשיך להתנהל כך תקופה ארוכה.

יצא לכם לשים לב לזה?

אני חושב שפגשתי עשרות אם לא מאות אנשים שצועקים, כועסים ומענישים את הכלב שלהם במגוון צורות, על אף שברוב המקרים אינם מצליחים למנוע ממנו לחזור לאותה התנהגות (כלומר הכעס והענישה לא עזרו). ביום למחרת הכלב מתנהג בדיוק אותו דבר (למשל נובח על רעשים מחוץ לדלת) ועם זאת הבעלים חוזר ומתנהג באותה צורה. אלברט אינשטיין אמר שאי שפיות זה לעשות את אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה. אז האם כולנו בעצם לא שפויים?? אני רוצה להאמין שלא (:

בסופו של יום אנשים פועלים כך כלפי הכלבים שלהם מתוך שילוב של חוסר ידע ותסכול מצטבר. תחושת חוסר האונים מול סיטואציות שכאלו יכולות להביא אנשים למקומות שהם לא דמיינו, גם אם מדובר על דבר יחסית פשוט כמו צרכים בבית או הרס קל של גורים.

אם לחזור לסיפור שלי לרגע, אני יכול להגיד שלא ככה דמיינתי את חיי עם כלב. ככל שעבר הזמן התחלתי להסתכל על כלבים בצורה שונה. שמתי לב שהיו לי כל מיני תפיסות שגויות לגבי איך כלב אמור להתנהג. חשבתי שכלב חייב לעשות כל מה שאני אומר לו וכי הוא חייב להבין מה מותר ומה אסור. מעין תפיסה מוזרה כזאת שבה הכלב הוא כמו עבד שמחוייב להקשיב לנו בכל מצב ושמטרתו בחיים היא לרצות אותנו ולא לסטות מדרך הישר. הרבה זמן ניסיתי להבין מאיפה התפיסות האלו מגיעות ועד היום אני לא בטוח שאני יודע. אני זוכר שחשבתי לעצמי יום אחד על הדרך שבה בני אדם מתנהלים ביומיום. פתאום קלטתי שיש המון דברים שאני עושה על מנת להימנע מעונש. כמה מכם נוסעים בכביש במהירות המותרת כדי להמנע מעונש וכמה מתוך הבנה שמהירות גבוהה יותר מסכנת אתכם ואת הסובבים? כשהייתם ילדים, כמה פעמים המורה העירה לכם על כך שהפרעתם וכמה היא שיבחה אתכם על שקט והקשבה? הבנתי שאם זו הדרך שבה בני אדם רגילים להתנהל, לא פלא שהם מתנהלים ככה גם מול כלבים.

אחרי כל התובנות האלו הבנתי שההתנהלות שלי בעיקר מחריבה את הקשר בינינו ולא תורמת לשום דבר אחר.

ככל שהתקדמתי בלמידה על כלבים, התחלתי להבין יותר מה זה כלב, וכיצד כלבים חושבים ופועלים. הבנתי כי כלבים (כמו כל בעלי החיים) שואפים למקסימום הנאה ומינימום אי נעימות/אברסיה וכי עולם ה"מותר ואסור" שלנו, בני האדם, לא באמת חל עליהם. למדתי כי קשר המבוסס על כבוד הדדי (ולא על הפחדה וכניעה) הוא קשר הרבה יותר עמוק וחזק וכי הוא המפתח לחיים משותפים נעימים עם הכלב. הבנתי שאיני יכול לבקש מכלב משהו שלא לימדתי אותו לפני כן באינספור סיטואציות שונות. עוד הבנתי שכלבים אינם חייבים לעשות את מה שאני מבקש וכי עלי לרתום אותם ולהעלות את המוטיבציה שלהם כדי לקבל שיתוף פעולה. נדהמתי גם לראות כמה לכל כלב יש אופי ייחודי ושמתי לב כי הציפייה לשנות את אופי הכלב כרצוננו יוצרת בעיקר תסכולים אינסופיים וקרעים בקשר.

מאז אני נמצא במסע אינסופי של למידה והסתכלות. אני מבין שהרבה אנשים עוברים היום את מה שאני עברתי אז. אחרי השינוי הגדול הזה, התחלתי לחשוב על כך שאני רוצה לעזור להרבה אנשים לראות את מה שאני ראיתי וללמוד את מה שלקח לי כל כך הרבה זמן להפנים. כיום אני מקדיש את רוב זמני בעזרה לבעלי כלבים וחבריהם על ארבע. המטרה הכי גדולה שלי היא להפוך את החיים המשותפים שלהם למהנים וקלים יותר. בכל יום שעובר אני ממשיך ללמוד ולהתפתח בכדי שאוכל לעזור אף יותר בעתיד. עם זאת, על אף השינוי שעשיתי אני מרגיש כי הדרך עוד ארוכה ומרתקת.

בסרטון: אני ולולה משתפים פעולה בסדנה מקצועית שהתקיימה לאחרונה. מרגש אותי לראות את הסרטון הזה ולעכל את הדרך הארוכה שעשינו יחד. אפשר לראות כמה שהיא רוצה את האינטראקציה איתי ואין בה אפילו מילימטר של חשש ממני. תודה לך לולה על כך שלעולם לא הפסקת לאהוב אותי.

בסרטון: אני ולולה משתפים פעולה בסדנה מקצועית שהתקיימה לאחרונה. מרגש אותי לראות את הסרטון הזה ולעכל את הדרך הארוכה שעשינו יחד. אפשר לראות כמה שהיא רוצה את האינטראקציה איתי ואין בה אפילו מילימטר של חשש ממני. תודה לך לולה על כך שלעולם לא הפסקת לאהוב אותי.