הבסיס לאימון מוצלח
גירודים בלתי פוסקים, שלשולים או השתנה מרובה, כרסום עצמי, דלקות אוזניים חוזרות, חוסר תאבון, אכילה אובססיבית מריצפת הרחוב, פחד מהבעלים, אי נוחות או חשש משהייה בבית, טיולים קצרים (ובכלל מחסור בטיולים), מחסור בתעסוקה ופורקן מנטלי, הרס בבית ועוד...
איך כל אלה קשורים לאימון מוצלח של כלב אתם שואלים?
מה שמדהים אותי גם אחרי 7 שנים בתחום זה שכמעט בכל מקום שבו אני נתקל בבעיית התנהגות, יש ברקע בעיות נוספות שקשורות לצרכים הכי בסיסיים של כל כלב.
רוב הכלבים הריאקטיביים שפגשתי בחיי היו עם בעיות בקיבה או אלרגיות שלא מוצאים להן מענה. אני חושב שאין לקוח שלי שלא שמע ממני את המשפט "אם צרכיו של הכלב לא מסופקים על הצד הטוב ביותר, זה בוודאות יפגע באיכות האימון איתו".
באופן טבעי, תשומת הלב של רוב בעלי כלבים הולכת כמעט תמיד לבעיה שהכי משפיעה על חיי היומיום. גם אני בתור מאלף מגיע לעיתים לבתים וממהר להתמקד בבעיות הכי בוערות, כי זה הדבר שהכי תופס את העין.
אבל לא פעם, גם באמצע הטיפול בכלב, אני עוצר הכל וחוזר לרגע אחורה, לדברים הבסיסיים ביותר. לפעמים אני מופתע לגלות שיש צורך בסיסי ומהותי שלא מסופק לכלב על בסיס קבוע. זה יכול להיות דברים פעוטים כמו טיולים מגוונים (ולא הליכה באותו בלוק כל יום) או מיטה נוחה, וזה יכול להיות דברים יותר רציניים כמו אלרגיה שגורמת לכלב להתגרד בטירוף כל יום כל היום או כלב שפשוט לא מקבל מספיק אוכל או שמקבל אוכל לא איכותי וחי ברעב תמידי.
יש מקרים שקשורים לבריאות הכלב בהם עולה בעיה כמו אלרגיות חוזרות, ולאחר התייעצויות וטיפולים מצליחים למצוא מענה. אך יש גם לא מעט מקרים בהם כלב סובל מבעיה מסוימת לאורך זמן ממושך ולא מצליחים למצוא מענה.
אם ניקח את דוגמת האלרגיה, אז יש לא מעט כלבים שחיים על בסיס יומיומי עם גירודים שהיו גורמים לכל בנאדם לצאת מדעתו לאחר זמן קצר. כאשר הבעלים עובר מסכת טיפולים ובדיקות עם הכלב, יש כבר איזשהו שלב של ייאוש שיכול לגרום לאנשים לחשוב שלעולם לא יהיה מענה לבעיה. חשוב להבין שאם הכלב שלכם מושך אתכם בטיול, לא רגוע אף פעם, או נובח ללא הכרה על כלבים אחרים, אז ייתכן הוא סובל מאלרגיה שמפרה את שלוותו, או שבכלל יש לו כאבי בטן כרוניים (כלב שמפליץ זה מצחיק אמנם, אבל זה גם סימן שהתזונה שהוא מקבל כנראה לא מתאימה לו).
דברים אלו הם לא בהכרח הגורם להתנהגות אך הם בוודאות לא עוזרים ואף מוסיפים קושי נוסף על גבי הקשיים שהכלב חווה במהלך היום. ההנחיה הנחרצת שלי היא תמיד לא לנוח עד שלא נמצא פתרון מספק לבעיה. רק לאחרונה המלצתי לבעלים של כלב שסבל מדלקות אינסופיות באוזניים לעבור לתזונה טבעי. כמה ימים לאחר המעבר פסקו הדלקות ומאז גם לא חזרו. אני לא מתיימר להיות מומחה בדברים כאלו אך חשוב לי תמיד להעביר את המסר שאומר לבעלים לא לוותר על מציאת פתרון.
עוד דבר שיכול להעלות קשיים הוא חוסר פעילות פיזית ומנטלית מספקים. רוב כלבי הבית כיום סובלים מחוסר פעילות מספק. כל כלב צריך מדי יום פעילות פיזית ומנטלית שתואמת את האופי והגנטיקה שלו. לפעמים טיולים הופכים להיות למשהו שצריך לסמן עליו וי והם לא באמת איכותיים עבור הכלב. בבית הכלבים משועממים ובוהים בקיר ומחכים לחזרת הבעלים. האמת שאין נוסחה אחת מנצחת שאפשר להלביש על כל הכלבים, אלא בעיקר צריך להבין מה הכלב הספציפי שלי צריך ולאפשר לו את זה ככל שניתן.
בנוסף לתעסוקה מנטלית (למשל פאזלים של אוכל כמו קונג או עבודה על התנהגויות עם הבעלים) ופעילות פיזית, אני מאמין שכלבים גם צריכים לקבל מנת חופש מספקת. אם תוסיפו למשוואה שלכם לפחות יום אחד בשבוע בו אתם הולכים עם הכלב למקום פתוח כלשהו (שדה, חוף הים, פרדס וכו') ונותנים לו חופש במסגרת המגבלות הקיימות (כלב מסוכן לסביבה למשל, יאלץ להיות עם רצועה ארוכה ומחסום), אני מאמין שתהיה לכך השפעה ניכרת על איכות החיים של הכלב וגם שלכם.
ולבסוף, הדבר אולי החשוב ביותר עבור כלב הוא תחושת הביטחון במקום בו הוא נמצא.
הבסיס החשוב ביותר לתקשורת טובה עם כלב הוא אמון. יש כלבים שמפחדים מהבעלים או כאלה שמפחדים מאזורים או חפצים מסוימים בבית. הבעיה העיקרית עם כלבים כאלו היא שמלווה אותם תחושת חוסר ביטחון תמידית. כאשר כלב מרגיש לא בטוח במקום שלו או בבעליו, יהיה קשה לו להתמסר ולשתף פעולה. אי אפשר יהיה לצפות מכלב שלא סומך על בעליו שיבוא כשקוראים לו. יהיה קשה לצפות מכלב שחושש משהות בבית לא להרוס חפצים.
המסר העיקרי שרציתי להעביר בקטע הזה נוגע לאחריות שלנו כבעלים לדאוג לצרכים הבסיסיים של הכלב שלצידנו. לפני שנשאל את עצמנו איך אני גורם לו להפסיק למשוך או להתפרץ על כלבים, או איך אני גורם לו להפסיק להרוס.
את הבית, נתחיל בבדיקה של הדברים שנראים לנו אולי הכי טריוויאלים.
אז עצרו רגע ותשאלו את עצמכם, האם הכלב שלכם באמת מקבל את כל מה שהוא צריך?
