שינויים אצל כלבים רגישים - איך כל שינוי קטן (עבורנו) הוא שינוי עצום עבורם

שבוע שעבר החלפתי לניקי הכלבה שלי קערת אוכל. פעולה פשוטה שרוב בעלי הכלבים יעשו בלי לבזבז על כך יותר משתי שניות של מחשבה.


אני לעומת זאת ידעתי שצפוי לנו אתגר מאחר ולניקי לא קל עם שינויים, גם הקטנים ביותר. תמיד היה זה מוזר עבורה לאכול מקערה והיא עשתה זאת בסוג של אי נוחות. לקח לה קצת זמן והיא הסתגלה לקערת הפלסטיק שלה. עכשיו נאלצתי להחליף קערה כי הקודמת נשברה והיה עלי לקחת בחשבון לא מעט פרמטרים.

למשל, אי אפשר נירוסטה כי יש השתקפות והיא יכולה להיבהל. בנוסף, הקערה צריכה להיות בגודל מאוד ספציפי ועם גומי בתחתית (כי הזזה של הקערה יכולה לעשות רעש לא נעים). כלומר, אני לא יכול סתם לגשת לחנות ולקנות אלא עלי להבין בדיוק מה מתאים.


לבסוף ניקי קיבלה קערה שהחלק הפנימי שלה לבן (סוג של חרסינה) עם גומי בתחתית למניעת החלקה ורעשים. אבל כמו אצל כל כלב רגיש, גם כאשר עושים התאמות ומתכוננים מראש, הם עדיין צפויים להתמודדות, וכמובן שהיה לניקי מאתגר והיא לא רצתה לאכול.


מוכר לכם?

כנראה יש לכם כלב רגיש. כשמסתכלים על כלבים סנסטיביים זה מדהים לראות כמה החוויה שלהם את העולם היא מורכבת. השילוב של רגי שויות רבות (קיבה, רעש, מגע, הפתעות ועוד) עם חרדות וקשיי הסתגלות הופכים את החיים שלהם ושלנו ללא פשוטים בכלל. פתאום כל צעד קטן ביום צריך להיות מתוכנן. מתי יוצאים מהבית ואיך, איזה מסלול בוחרים בטיול, איך להתמודד עם הכלב שבא ממולנו ועוד אינספור התמודדויות קטנות וגדולות.


לקח לי הרבה שנים להבין לעומק את נפשם של כלבים רגישים שחיים בעיר. נתקלתי באינספור מקרים שונים ומשונים. כל כלב הציג אופי ייחודי לו אך כן הצלחתי לזהות המון קווי דימיון בין אותם כלבים. בזמן העבודה אתם למדתי לזהות את ההתמודדויות העיקריות שלהם ואת חוסר השקט הבלתי פוסק אותו הם חווים. פתאום אתה מבין שהכלב יוצא מפתח הבית מאוד לא רגוע, מה שלא מאפשר לו לבוא באינטראקציה בריאה עם הסביבה, גם אם הוא היה רוצה.


כל הכלבים איתם עבדתי לימדו אותי המון ועזרו לי לפתח את הידע המקצועי שלי, ואף אפשרו לי לעזור לאנשים לשנות את איכות חייהם לטובה. לכן החלטתי לנסות ולהעביר חלק מהידע שלי לכמה שיותר אנשים בהרצאה חדשה שבניתי.

בסרטון: בתחילה רואים את ניקי אוכלת מהקערה הקודמת שלה ללא בעיה. בהמשך רואים אותה מנסה להתמודד עם הקערה החדשה. האוכל אותו דבר, המיקום אותו דבר ורק הקערה זה מה שהשתנה. בסופו של דבר ניקי הסכימה לאכול ואפילו די מהר. עצם ההסכמה שלה לאכול נובעת בין השאר מהאמון שבניתי איתה במשך כמה שנים. לאט לאט היא הפכה מכלבה "מרדנית" שלא אוהבת ליטופים לכלבה מתכרבלת שסומכת עלי שאעזור לה באתגרים שלה, קטנים כגדולים.