על כלבים שנהפכו לתוקפניים ביום בהיר אחד
יוצא לי לקבל לא מעט שיחות כאלו במהלך השבוע... "הכלב שלי התהפך, אין לי מושג מה עובר עליו אבל הוא נהפך לתוקפני. זה אף פעם לא קרה קודם לכן". מיד רצים לי כל מיני רעיונות בראש של האפשרויות שבגללן הכלב נהפך תוקפני. במקרים האלו הכלב לא סתם השתגע פתאום אלא עובר עליו משהו ממשי שיכול לנבוע ממקור פיזי, רגשי או התפתחותי. לרוב השינוי מתקבל בצורה מאוד קשה בבית, בעיקר כי הבעלים התרגל להתנהגות מסוימת מהכלב שלו ופתאום עליו להתמודד עם מציאות חדשה שלוקח זמן להסתגל אליה. המציאות הזאת לרוב מכניסה המון מתח בין הכלב לבעליו, מה שיכול אף להוביל להחמרה של הבעיה שנוצרה.
לכן, כדי שיהיה קל יותר לבעלי הכלבים להבין מהו מקור השינוי, החלטתי לכתוב לכם את הסיבות העיקריות להופעת תוקפנות פתאומית:
1. כאב - אם הכלב שלכם תמיד היה ידידותי לאנשים וכלבים אחרים ויום אחד החל לנשוך בצורה לא צפויה, החשד הראשון שצריך לעלות הוא של כאב פיזי. כלבים לא הופכים סתם כך את עורם יום בהיר אחד. פגשתי כל כך הרבה כלבים שהחלו לפתע לתקוף ולאחר זמן מה התגלה שהם סובלים מפריצת דיסק/בעיות כרוניות בקיבה/כאב חזק במקומות שונים בגוף. הנשיכות במקרים האלו יכולות לנבוע מכך שמגע הופך להיות דבר כואב עבור הכלב (בין אם מאנשים או מכלבים) ובגלל הכאב הכלב רוצה להימנע מראש מכך שיגעו בו. במקרים כאלו אני מציע לכם, קודם כל לגשת לוטרינר ולהתחיל סדרת בדיקות (ולא להסתפק בבדיקה פיזית שטחית) כגון: צילום, אולטרסאונד, בדיקות דם מקיפות ועוד. אני תמיד אומר שאף אחד לא מכיר כלב טוב יותר מבעליו, לכן אם יש לכם חשד אני ממליץ ללכת עם הבטן, גם אם איש מקצוע אומר אחרת ולהתעקש על קיום הבדיקות.
2. כלבים חששנים וכנועים מטבעם - ישנם מקרים בהם הכלב שהתחיל לנשוך, תמיד היה אמביוולנטי כלפי הטריגר אותו הוא נושך (אנשים או כלבים). אם למשל הכלב שלכם נכנס לגינות כלבים ותמיד נשכב כנוע על הגב או הופך למושא הרדיפה של שאר הכלבים בגינה, סביר שהרגש שלו כלפי כלבים באופן כללי הוא לא הכי חיובי. אני מכיר עשרות כלבים כאלו שכאשר התבגרו קצת או צברו יותר בטחון, החלו להגיב בתוקפנות לכלבים. בעיני, הכלבים האלו מצאו דרך תגובה יותר יעילה עבורם לרגש שבעצם תמיד היה שם.
3. התבגרות - ככל שכלבים מתבגרים הם יכולים להפוך להיות יותר סלקטיביים כלפי אנשים או כלבים איתם הם מתחברים. בתור גורים, כלבים יציבים רגשית יבחרו ליצור אינטראקציה כמעט עם כל מי שנקרה בדרכם, עם הרבה שמחה וסקרנות. בתוך ההתפתחות הזאת הם מגלים שאין אחידות בתגובת הסביבה כלפיהם וכך הם לומדים את דרכו של עולם (למשל כאשר כלבים בוגרים מרחיקים אותם בחשיפת שיניים). כך הם גדלים ולומדים להגיב בצורה שונה לסיטואציות שונות ויכולים אף להפוך לתוקפניים לכלבים או אנשים זרים כאשר אינם מעוניינים בקרבתם.
4. נקבות בזמן ייחום או הריון מדומה - נקבות מיוחמות יכולות להיות קנאיות למרחב הפרטי שלהן ולהתקרבות לאזור האחורי של הגוף. גם אם זכרים לא מסורסים יתקרבו, ייתכן והם יורחקו באגרסיביות. שלב זה יחלוף רק כאשר הנקבה תהיה מוכנה לזיווג. אם זאת, לעיתים גם אחרי הייחום נותרת רגישות להתקרבות של כלבים לחלק הגוף האחורי. הריון מדומה הוא מצב שבו כלבות יכולות להציג סימפטומים פיזיולוגיים והתנהגותיים של הריון. מבחינה התנהגותית נראה איסוף של חפצים (או צעצועים) המשמשים כ"גורים", והחבאתם באזור הרביצה המועדף. מבחינה פיזיולוגית, יכולה להיות גם התנפחות של עטינים ואפילו הפקה של חלב. חשוב להבין שבתקופה הזאת ההורמונים של הכלבה משתוללים ויכולים להביא לחוסר יציבות רגשית והתנהגותית. לעיתים כלבות בזמן היריון מדומה יהפכו לאגרסיביות לסביבה ולרוב האגרסיביות תחלוף בתום ההיריון המדומה.
5. כניסת כלב נוסף הביתה - כלב נוסף שנכנס לבית יכול להקשות על הכלב שהיה שם קודם לכן. גם אם מדובר בכלב ידידותי לכל הכלבים, עדיין יכולה לצוץ תוקפנות במקרים כאלו. לרוב היא נובעת ממקום של חלוקה במשאבים. הכלב שהתרגל למיטה שלו, לצעצועים שלו, לקערה ולאוכל שלו, לפתע צריך לחלוק את כל אלו עם כלב נוסף. ייתכן שהכלב בעצם חווה סיטואציות שלא חווה כמותן בעבר ומרגיש שעליו לגונן על מה ששלו.
בכל המקרים שתיארתי למעלה, הדבר הנכון לעשות יהיה להתייעץ באופן מיידי עם מאלף ולקיים פגישת אבחון מסודרת (במקרה של כאב פיזי מומלץ כמובן גם לפנות במקביל לוטרינר). בעיני חשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע ולהתחיל לעבוד על המצב החדש שנוצר לפני שתהיה החמרה (ולא לחכות שדברים יסתדרו מעצמם).
